Toggle navigation
מאור ישראל
בס"ד , יום שישי ט' תשרי התשפ"ה, 11.10.2024
דף הבית
אודות
שומרים על הבית של מרן
צור קשר
על מרן
ילדותו
לפני העלייה
משפחתו
שהותו במצרים
ספריו
דיין בפתח תקווה ובירושלים
רב ראשי לישראל
מנהיגות מרן
פסיקות מפורסמות
גישתו ההלכתית
השקפת עלמו
לא להתייאש
ספרים
עדכונים
שאלות ותשובות
קטלוג ספרים
החשבון שלי
עגלה
קופה
שאלות ותשובות
מרן זצוק”ל
ציטוטים מפורסמים
מפסיקותיו המקלות
ספרי מרן
געגוע למרן
שו”ת
שיעורים להורדה
יחסו לבני ישיבות ולשירות צבאי
התייחסותו למנהגי העדות בישראל
היחס לחילונים
יחסו למדינת ישראל ולאזרחיה
יחסו לקבלה
הרב עובדיה יוסף כדרשן
יחסו למנהג ולמסורת
היחס למערכת החוק
מדיה
פייסבוק
יוטיוב
טוויטר
תמונות
אפליקציה
סיפורים
סיפורים לילדים
אלו המעות חליפתם ותמורתם
הכרת טובה לבעל הש”ס
השפעה שלא כדרך הטבע
“להיכן שתקרא לי, אלך!”
עוד חודש היא תחזור בתשובה
הפיות שפערו הנעליים
תנועת מעייני התיישבות
מעמד ההכתרה ביזדים
לבו החם בעת הפסק
לא יכלה לקום מהכסא
“תורידו את הפאה יהיו לכם ילדים”
מדוע מרן סירב לברך?
הגידול נעלם
הקים את חמיו ממיטת חוליו
כתב ב”קמע” אברהם ויצחק
סיפורים לילדים
לסיפור הבא
מרן ויחסו לילדים קטנים (סיפור מספר 1)
מָרָן, שֶׁהָיָה בְּאוֹתָהּ עֵת בֶּן לְמַעְלָה מִשְּׁמוֹנִים, הֵחֵל לָרוּץ אַחֲרֵי הַיֶּלֶד, וְלִקְרֹא לוֹ. “בּוֹא, בְּנִי. בּוֹא, בְּנִי”
אַהֲבָתוֹ שֶׁל מָרָן לְיַלְדֵי יִשְׂרָאֵל הָיְתָה מְפֻרְסֶמֶת וִידוּעָה. הוֹרִים רַבִּים הִתְכּוֹנְנוּ בְּלֵב נִרְגָּשׁ לַיּוֹם שֶׁבּוֹ יַגִּיעַ בְּנָם לְגִיל שָׁלוֹשׁ, עַל מְנָת לַעֲלוֹת עִמּוֹ אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל מָרָן, וְלִזְכּוֹת שֶׁמָּרָן יִגְזֹר תַּלְתַּל מִשְּׂעַר הַבֵּן, וִיבָרֵךְ אוֹתוֹ שֶׁיִּזְכֶּה לִהְיוֹת גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת.
כְּמוֹ בְּכָל יוֹם, הִגִּיעַ אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל מָרָן אָב אֶחָד, עִם בְּנוֹ בֶּן הַשָּׁלוֹשׁ, עַל מְנָת לְקַבֵּל אֶת בִּרְכָתוֹ שֶׁל מָרָן.
הַבֵּן, חֲתַן הַחֲלָקֶה, הָיָה לָבוּשׁ חֲלִיפָה חֲגִיגִית. כִּפָּה חֲדָשָׁה הֻדְּקָה לְרֹאשׁוֹ בְּסִכּוֹת שְׁחֹרוֹת, וְכֻלּוֹ קָרַן מֵאֹשֶׁר.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁבָּהּ הִגִּיעַ הָאָב לְבֵית מָרָן, שָׁב גַּם מָרָן לְבֵיתוֹ מֵאֵרוּעַ כָּלְשֶׁהוּ שֶׁבּוֹ הִשְׁתַּתֵּף. הָאָב, שֶׁהִבְחִין בְּרִכְבּוֹ שֶׁל מָרָן מִתְקָרֵב, שָׂמַח בְּלִבּוֹ. “בָּרוּךְ ה’, בָּאתִי בְּשָׁעָה מְצֻיֶּנֶת. אֲבַקֵּשׁ מִמָּרָן בְּרָכָה לִבְנִי בְּדַרְכּוֹ לְבֵיתוֹ, וְכָךְ לֹא אֲעַכֵּב אוֹתוֹ בִּזְמַן לִמּוּדוֹ”, וְהוּא הִתְקָרֵב עִם בְּנוֹ אֶל מָרָן.
מָרָן הִבִּיט בַּיֶּלֶד בְּעֵינַיִם אוֹהֲבוֹת, וְהֶעֱנִיק לוֹ טְפִיחָה שֶׁל חִבָּה עַל לֶחְיוֹ. מִי שֶׁזָּכָה לְקַבֵּל טְפִיחָה כָּזוֹ מִמָּרָן, חָשׁ תָּמִיד מְאֻשָּׁר עַד אֵין קֵץ, אוּלָם הַיֶּלֶד הַקָּטָן, שֶׁלֹּא הֵבִין אֶת מַשְׁמָעוּת הַטְּפִיחָה, נִבְהַל, שָׁמַט אֶת יָדוֹ מִיָּדוֹ שֶׁל אָבִיו, וּבָרַח לְנַפְשׁוֹ…
וּמָרָן, שֶׁהָיָה בְּאוֹתָהּ עֵת בֶּן לְמַעְלָה מִשְּׁמוֹנִים, הֵחֵל לָרוּץ אַחֲרֵי הַיֶּלֶד, וְלִקְרֹא לוֹ. “בּוֹא, בְּנִי. בּוֹא, בְּנִי”.
הַיֶּלֶד נֶעֱצַר, וּמָרָן הִתְקָרֵב וְהֵחֵל… לְבַקֵּשׁ מְחִילָה. הוּא לִטֵּף אֶת לֶחְיוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד, וּבְמֶשֶׁךְ דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת הִסְבִּיר לוֹ, בְּשָׂפָה שֶׁל יְלָדִים, שֶׁהוּא אוֹהֵב אוֹתוֹ אַהֲבָה גְּדוֹלָה, וְשֶׁהוּא מְכַבֵּד אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁמְּכַבְּדִים אִישׁ מְבֻגָּר. אוּלָם גַּם לְאַחַר שֶׁהַיֶּלֶד הִשְׁתַּכְנֵעַ, לֹא נִרְגַּע מָרָן.
“בּוֹא עִמִּי”, אָמַר. הוּא אָחַז בְּיָדוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד, וְעָלָה עִמּוֹ לְבֵיתוֹ לְעֵינֵי הַנּוֹכְחִים הַמִּשְׁתָּאִים.
הוּא הֶעֱלָה אֶת הַיֶּלֶד לְחַדְרוֹ, הוֹשִׁיב אוֹתוֹ לְצִדּוֹ עַל כִּסֵּא מְכֻבָּד, וְשָׁלַף מִן הַסִּפְרִיָּה אֶת אַחַד הַסְּפָרִים שֶׁחִבֵּר.
מָרָן פָּתַח אֶת הַסֵּפֶר בָּעַמּוּד הָרִאשׁוֹן, שָׁלַף אֶת עֵטוֹ, וְכָתַב לַיֶּלֶד הַקְדָּשָׁה אִישִׁית, חַמָּה וּמְרַגֶּשֶׁת. וְרַק אָז, לְאַחַר שֶׁהַיֶּלֶד קִבֵּל אֶת הַמַּתָּנָה בְּחִיּוּךְ שֶׁל אֹשֶׁר, נִפְרַד מִמֶּנּוּ מָרָן לְשָׁלוֹם וְשָׁקַע בְּתַלְמוּדוֹ…
לסיפור הבא
© כל הזכויות שמורות למאור ישראל