ציטוטים שיטת הפסיקה

 

  • “אין לנו אלא דעת מרן.” ~ על שיטת הפסיקה כרבי יוסף קארו המכונה “מרן” (נכתב בשו”ת יביע אומר חלק ו’ אורח-חיים סימן מ”ח, ובחלק ז’ יורה דעה סימן י”ג)

 

  • “ושמעתי שיש טוענים על דברי שמאחר שהרבנים הראשיים לתל אביב-יפו שקדמוני הניחו המנהג להחמיר, אין לשנות המנהג. ולאו מילתא היא, שמקום הניחו לי להתגדר בו. ומכל שכן שידוע שהרבנים הראשיים הספרדיים שקדמוני הוו מיכף כייפי [=היו כפופים] לעמיתיהם הרבנים האשכנזיים, הגאון הרב בן ציון עוזיאל ז”ל הווה כייף [=היה כפוף] להגאון הרב אברהם יצחק קוק זצ”ל… וכן הגאון הרב יעקב משה טולידאנו ז”ל, בהיותו רב ראשי לתל אביב-יפו לא היה יכול להרים ראש כלפי עמיתו יבדל לחיים טובים הגאון הרב איסר יהודה אונטרמן שליט”א, ולחלוק עליו בהלכה… אבל אנן דלא כייפינן תלי”ת [=אני שאין אני כפוף תודה לה’ יתברך], על משמרתי אעמודה להחזיר עטרה ליושנה להורות כדעת מרן שקבלנו הוראותיו.” ~ יביע אומר חלק ו’, אורח חיים, סימן מ”ג.

 

  • “זה חשוב שיהיה רב שיפסוק על פי ההלכה ולא רק על כל דבר אסור ואסור. רק למי שלומד תורה כראוי יהיה כוח להתיר כשההלכה אכן מתירה , זהו כוחא דהיתרא עדיף.”

 

  • “בתורה אין עדות. זה כך, זה כך. מה זה אכפת אם זה פרסי, אם זה חלבי, אם זה בבלי, אם זה תוניסאי? תורה אחת – משפט אחד. כל מי שאומר, אם זה אמת, פוסקים כמותו… זה תורה של כל ישראל. ‘תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב’ – לא כתוב ‘קהילת חלבים’, לא כתוב ‘קהילת בבלים’. זה של כל ישראל, כולם שווים. לא כתוב ‘מורשה קהילת אשכנזים’. הם [האשכנזים] חושבים שהתורה שלהם. לא כך. התורה היא לכל עם ישראל.”

 

  • “אנשים עקשנים שבאו ממרוקו… הם חושבים שהמנהגים שלהם הם הלכה למשה מסיני. כתוב ‘כי מציון תצא תורה’. הם במקום הפסוק הזה כתבו ‘כי ממרוקו תצא תורה’.”

 

  • “חביבי, יש לך כל הפוסקים האלה, מה מרוקו? אנשים מדלת העם הם יחלקו על הפוסקים האלה?… זה סתם עקשנות להגיד ‘מרוקו, מרוקו’. מה, מרוקו ירדה מהשמים? צריך להיות מנהג שזה על פי ההלכה.”

 

  • “לך למרוקו. תעשה שמה מה אתה רוצה. בארץ ישראל קיבלנו הוראות מרן. מחר יבוא לי אחד מכורדיסטן יגיד לי ‘בכורדיסטן היינו לובשים נעליים ביום כיפור’ – אז אני אצטרך לפסוק כמו כורדיסטן? אני יש לי מרן. מה אכפת לי מכורדיסטן? יבוא אחד יגיד לי ‘בבוכרה היינו עושים ככה’, ‘בטושקט היינו עושים ככה’. מה השטויות האלה?… יש לנו תורה אחת. באנו כולם לארץ ישראל ברוך ה’ כולנו תלמידיו של מרן. לא זזים מדבריו ימין ושמאל. לא תשמעו לאנשים שאומרים מנהג, מנהג, מנהג. לא שווה כלום המנהגים, כולם הבל וריק… כל אחד אומר לי ‘זה מנהג, זה מנהג, זה מנהג’. מה זה מנהג? מה זה אכפת לי? לעשות נגד מרן? חס ושלום. היה לא תהיה.”

 

  • “מנהג זה אותיות גהנם.” ~ על מנהגים שמנוגדים להלכה

 

  • “איש שאכל ושבע יכול להוציא אישה [ידי חובה, בהקראת ברכת המזון]. אישה לא יכולה להוציא איש. יש לה בן, בן 13, 14, אבל מסטול – לא יודע לברך ברכת המזון. רוצה היא לברך לו? לא יכולה להוציא אותו ידי חובה. חייב לומר אחריה מילה במילה: ‘ברוך’ -‘ברוך’, כמו הכורדים בזמנם שהיו אומרים, מסכנים לא יודעים להתפלל. היה צועק החזן [והם חוזרים אחריו]: ‘ברוך’ -‘ברוך’. ‘מודים’ -‘מודים’.”

 

  • “הייתי בן 18 שנה, היה בית כנסת ‘אוהל רחל’ של פרסים. רבי יעקב דואק היה מלמד אותם. והנה הוא היה צריך לעבור לבית וגן, קרא אותי אמר לי ‘תיתן את השיעור במקומי’. אמרתי ‘טוב, אני מסכים’ והתחלתי ללמד אותם. היה שמה אחד, אליהו אבא שאול, אביו של הרב בן ציון אבא שאול. ההוא שמע אותי אומר שהבן איש חי לא צודק, והלך הוא לחכם צדקא ואמר לו ‘בא אחד, בבלי אחד, שמו חכם עובדיה, חולק על רבי יוסף חיים’. שלח וקרא את אבא שלי ואמר לו ‘מה עושה הבן שלך? חולק על בן איש חי?’, אמרתי לו: ‘חולק על בן איש חי. מה יש?’… הטיפשים האלה היו צועקים ‘איך חולק על יוסף חיים, חולק על יוסף חיים…’ מה זה בן איש חי? בן איש חי ירד מהשמים?… אם תלמיד חכם טועה – חס וחלילה מכשיל אלפים. אלפים לומדים בן איש חי ועושים כדבריו, עד שאני באתי ופרסמתי את זה. אלפים שומעים אותי דרך הלוויין במוצאי שבת. ברוך ה’ אלפים חזרו בתשובה.”

 

  • “עכשיו באו לארץ ישראל. ‘כל ההולך ממקום למקום ואין דעתו לחזור’. תימנים דעתם לחזור לתימן? חלאס, הם באו פה. וכל אחד, ברוך ה’, בני מקום ובני נחלה. ולכן, מכיוון שאין דעתם לחזור חייבים לנהוג כמנהג המקום. פה נוהגים כמו מרן.”

 

  • “יש תימנים, משבשים את המנהגים שלהם של חוץ לארץ, לא מדליקים נרות [של יום טוב] או מדליקים בלי ברכה. הם עושים שלא כהוגן. כיוון שבאו לארץ ישראל, חייבים לעשות פה כמו ארץ ישראל. אין להם להמשיך מנהגים של חוצה לארץ. כשבאו לפה, חייבים לעשות ככל חוקותיו וככל משפטיו. כמו כל המנהגים של הספרדים. הם ספרדים. גם האשכנזים מברכים… אם כן על מה הם סומכים? יש בהם צעירים משובשים, ‘להחזיק מנהג תימן’, כאילו מנהג תימן ירד מהשמיים, זה טעות.”

 

  • “אני אוהב את כל העדות באופן שווה. יש לפעמים הלכות של עדות אחרות שנכשלים בהם ואני מביא עליהם. למשל העדות של הבבלים נכשלים בדבר אחד, כשעושים הדלקת הנרות בערב שבת, קודם מדליקים את הנרות ואחר כך מברכים… ואני אמרתי שהבבלים עושים בזה שלא כהוגן. אז אני שונא בבלים? אני בבלי בעצמי… הלכה זה הלכה. הלכה לא פוחדת משום אדם.”

 

  • “לימוד ההלכה צריכה להיות בדווקא עם לימוד ‘טור’ ו’בית יוסף’. יסוד ההלכה הוא מרן ה’בית יוסף’. לא ללמוד רק ‘שולחן ערוך’ ו’משנה ברורה’ בלבד, כי בכך לא ישיגו את האמת. בשביל להשיג את האמת של ההלכה, צריך ללמוד ‘בית יוסף’. על ידי כך יידע באמת הלכה למעשה, וכפי שקיבלנו הוראות מרן ה’בית יוסף’. הרב ‘משנה ברורה’, עם כל כבודו, הוא היה פוסק לאחינו האשכנזים, והיה הולך אחרי הרמ”א ושאר גדולי האחרונים… פוסק רק לפי האחרונים – ‘מגן אברהם’, ט”ז וב”ח [‘טורי זהב’ ו’בית חדש’]. ואף שחולקים על מרן, הוא פוסק כמותם, אך זה לא לפי שיטתנו.”