מעשה ובאו בני זוג למרן וביקשו שיברך אותם שיזכו בזרע של קיימא. מרן ברכם בחום. לאחר מכן, כתב הוא דבר מה בפתק, קיפל את הפתק ומסרו לידי בני הזוג ההמומים, תוך שהוא מצווה עליהם שלא יפתחו את הפתק אלא רק לאחר שיזכו לזרע של קיימא. בני הזוג הלכו בשמחה לביתם, עם המחשבה שמרן העניק להם “קמע לברכה”. באותה שנה נולדו להם תאומים, שני בנים. כעת הם פתחו את הפתק ומצאו שכתוב בו שתי מילים בלבד… “אברהם ויצחק”. הבינו ההורים, כי מרן חזה ברוח קודשו שייוולדו להם שני בנים, ורמז להם שיקראו להם “אברהם ויצחק”.