לא ניתן לתמצת בכתבה אחת, ארוכה ככל שתהיה את דמותו הנעלית של מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל, ואת תרומתו העצומה לעולם התורה בדורנו. עם זאת, לקראת יום הזיכרון החמישי לפטירתו שיחול השבוע, אור ליום שישי ג’ בחשוון, קבלו 10 עובדות המנסות לשקף מעט מן המעט.

1. מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל נולד בי”ב בתשרי ה’תרפ”א, ונפטר בגיל 93, בג’ בחשוון ה’תשע”ד.

2. מרן היה פוסק ומחבר חרדי ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי (‘הראשון לציון’) בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש”ס מאז הקמתה. מרן הרב עובדיה הוכתר כ’חתן פרס ישראל לספרות תורנית’ בשנת תש”ל, וקיבל את פרס ‘מכון הרב קוק’ בשנת תשי”ד. נחשב בעיני רבים כבכיר הרבנים הספרדים בדורו וכונה בפי תלמידיו ‘מרן’ ו’פוסק הדור’.

3. מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל נולד בבגדד, להוריו יעקב וג’ורג’יה. נקרא ‘עובדיה’ על שמו של הרב עבדאללה סומך ועל שם סבו, ו’יוסף’ על שמו של הרב יוסף חיים (ה’בן איש חי’). מאוחר יותר הפך את שמו הפרטי השני לשם משפחתו.

4. כשהיה בן ארבע, עלתה משפחתו לארץ ישראל, והתיישבה בשכונת ‘בית ישראל’ בירושלים, שם התפרנסה מחנות המכולת של אביו. מצבה הכלכלי של המשפחה היה דחוק, והבן עובדיה נאלץ להתחיל לעבוד בגיל צעיר. יחד עם זאת, השקיע את כישרונו הנדיר בלימוד התורה.

5. את יצירתו הספרותית הראשונה כתב בגיל תשע, הערות בשולי הספר ‘ראשית חכמה’. בהיותו בן שתים עשרה, עבר ללמוד בישיבת פורת יוסף שבעיר העתיקה, לאחר שאביו שוכנע בחשיבות הדבר. באותה שנה כתב את ספרו הראשון ‘מחברת העתקת חידות’ יחד עם שניים מחבריו. בישיבת פורת יוסף המשיך להשקיע את כל זמנו בלימוד תורה ובכתיבה תורנית. ראש הישיבה, הרב עזרא עטיה, שימש עבורו כאב רוחני.

6. בשנת ת”ש, בהיותו בן עשרים, הוסמך לרבנות ודיינות על ידי הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל. בין השנים 1945–1947 שימש כדיין בבית הדין של העדה הספרדית בירושלים. בתקופה זו כבר התבססה תפיסתו ההלכתית, והוא החל להשיב לשאלות שהופנו אליו.

בשנת 1947 עבר למצרים, לבקשתו של הרב עוזיאל, שם היה סגנו של הרב הראשי הרב נחום אפנדי ואב בית דין. במצרים מצא מחויבות דתית חלשה, לא רק בקרב המוני העם, אלא גם בקרב המנהיגות ואף בקרב הרבנים המקומיים. לאחר שנתיים שב לארץ ומונה כדיין.

7. בשנת תשי”ב פרסם את ספרו על הלכות הפסח ‘חזון עובדיה’, ספר שזכה לביקורות חיוביות מאוד, וזכה להסכמות, בין השאר, משני הרבנים הראשיים, הרב עוזיאל והרב הרצוג, וכן מהרב עטייה. שנתיים לאחר מכן ייסד את ‘אור התורה’, ישיבה לאברכים ספרדים מצטיינים. ישיבה זו היתה סנונית ראשונה של ישיבות אותן הקים במהלך השנים שלאחר מכן, במטרה לייצר בני תורה ספרדים שיהוו את שדרת המנהיגות התורנית של דור העתיד.

8. בשנים 1958–1965 כיהן כדיין בבית הדין האזורי בירושלים, וב-1965 היה לחבר בית הדין הרבני הגדול. לאחר מכן כיהן כרב הראשי לישראל. בשנים תשל”ז–תשנ”ד הוציא 6 כרכים של ‘יחוה דעת’. ספר זה נחשב לספר הלכה פופולרי, מאחר שהתשובות נכתבות בקיצור וללא פלפולים.

9. השקפת עולמו ומטרתו העיקרית של מרן הרב עובדיה יוסף היתה להחזיר עטרה ליושנה. מטבע לשון זו, בו השתמש הרב עובדיה פעמים רבות ביטא את רצונו להעצים ולגבש את הזהות הדתית-ספרדית, ‘להמליך’ את רבי יוסף קארו כ’מרא דאתרא’ בארץ ישראל וליצור קודקס תורני אחיד לכלל ישראל, זאת בניגוד לפסיקה העדתית. בספרו ‘יביע אומר’ כתב: “על משמרתי אעמודה להחזיר עטרה ליושנה להורות כדעת מרן שקבלנו הוראותיו”.

10. ספריו: קונטרס ‘יביע אומר’, העוסק במסכת הוריות; שו”ת ‘יביע אומר’, ספר השו”ת המרכזי של הרב יוסף (10 כרכים), וכן כרך מפתחות לכל החלקים; שו”ת ‘יחוה דעת’, שאלות ותשובות שנשאל הרב ב’קול ישראל’ (6 כרכים); ‘חזון עובדיה’, על הלכות המועדים (פסח וההגדה, סוכות, יו”ט, ארבע תעניות, חנוכה, פורים, ימים נוראים), פרוזבול, תרומות ומעשרות, אבלות (3 כרכים), שבת (6 כרכים). 19 כרכים סך הכול; שו”ת ‘חזון עובדיה’, תשובות בעניין ליל הסדר (2 כרכים); ‘קול סיני’, ספר ליקוטי הלכות שפורסם בירחון קול סיני; ‘לוית חן’, על הלכות שבת על סדר שו”ע, שעיקרו השגות על ספר משנה ברורה; ‘טהרת הבית’, שלושה כרכים על הלכות נידה ומקוואות; ‘מאור ישראל’, שני כרכי פירושים על הש”ס, כולל ביאורים וחידושים על סדר מועד ומסכת ברכות; ‘מאור ישראל – טבעת המלך’, על משנה תורה להרמב”ם; ‘מאור ישראל – דרושים’, קובץ דרשות למועדי השנה ולאירועים מסוימים; ‘הליכות עולם’, הערות והשגות על ספר ההלכה ‘בן איש חי’ (8 כרכים); ‘ענף עץ אבות’ על פרקי אבות.

כמו כן, מרן הרב עובדיה יוסף השלים את כתיבת הספר ‘כף החיים’ (חלק יורה דעה מסימן קיז עד סימן קיט) על פי בקשת הרב משה סופר בנו של המחבר הרב; כן הוציא מוסד הרב קוק את ‘משא עובדיה’, ספר המכיל את נאומיו של הרב שנאמרו במשך ארבעים וחמש שנה, בכנסים שהיו במוסד הרב קוק.

הספר ‘פיתוחי חותם’ (2 כרכים) הוצא ע”י בית המדרש הספרדי בניו יורק; הספר ‘מעין אומר’ (13 כרכים), ובו תשובות קצרות לשאלות בעל פה, נכתב על ידי מזכירו האישי במשך 22 שנה; ‘משנת יוסף’ (5 כרכים) מכיל את תמצית שיעוריו של הרב כפי שנאמרו על ידו מדי מוצ”ש בבית הכנסת היזדים.

נוסף על כך, ספרים רבים נערכו על פי פסקיו: ‘ילקוט יוסף פסקי דינים’ כולל למעלה מ-30 כרכים, בהם מביא המחבר בנו של מרן, הרב יצחק יוסף, מפסקי אביו.

בנו של הרב עובדיה, הרב דוד יוסף, הקים מכון להוצאת ספרי הלכה על פי פסקי אביו, כשהוא עורכם הראשי. במכון יצאו: ‘הלכה ברורה’ (13 כרכים) כעין ‘משנה ברורה’; ‘תורת המועדים’ (5 כרכים) ובהם אוצר הלכות ומנהגי מועדי ישראל; ‘ציונים והערות’ על דברי הרמב”ם; ‘תורת הטהרה’ הכולל את הלכות טהרת המשפחה; ‘אורחות מרן’ ובו עדויות על הנהגותיו של מרן לפי סדר השולחן ערוך.

בגיל 93 כבה המאור הגדול, ומרן פוסק הדור השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה והותיר את הדור יתום. הלווייתו נערכה ביום פטירתו, בג’ בחשוון התשע”ד, בירושלים, ובה השתתפו כ-850,000 איש. זו היתה הלוויה הגדולה ביותר בתולדות מדינת ישראל. נקבר בבית הקברות סנהדריה בירושלים.